← חזרה לספרייה

רשימות שטח · 3 דקות קריאה

ממשק ברור אינו אמור לדרוש לימוד

בהירות אינה פירושה להסביר הכול. היא הופכת מצבים, פעולות והשלכות לקריאים מספיק כדי שהקשב יישאר במטרה.

כאשר ממשק גורם שוב ושוב לשאול ״איפה לוחצים?״, ״האם זה עבד?״ או ״מה יקרה עכשיו?״, הוא העביר חלק מהעבודה שלו אל הזיכרון של המשתמש.

הממשק הטוב ביותר אינו מבקש שיזכרו אותו; הוא נשאר קריא כשזקוקים לו.

לשמור את הקשב על הכוונה

אנשים אינם מגיעים כדי ללמוד את ההיגיון של המערכת; הם מגיעים לקנות, להשוות, ליצור או להתקדם. אם הם צריכים לשחזר הקשר או לוודא שוב ושוב שהבינו, הקשב עוזב את המטרה שלהם ופונה לממשק עצמו.

שפה חזותית שמקיימת את ההבטחה

דברים בעלי אותה משמעות צריכים לחלוק היגיון מזוהה. מצב צריך להיקרא כמצב, פעולה חשובה צריכה להיראות כחשובה, ואישור אינו צריך להיות שינוי שאפשר לפספס. העקביות הזו בונה אמון טוב יותר מהצטברות של הודעות.

בהירות אינה התעקשות

הפיכת הכול לגדול, צבעוני ומוסבר אינה יוצרת קריאות; היא עלולה ליצור רעש. בהירות נוצרת מהיררכיה יציבה, ממשוב מובן ומנקודות ציון אמינות. ממשק טוב נסוג מפני שהוא משאיר אנשים בתחושת מסוגלות.

זו צורה מעשית מאוד של כבוד: לא להטיל על המשתמש עומס מנטלי שהמערכת יכולה לשאת בעצמה.

להפוך מערכת לקריאה יותר
ממשק ברור אינו אמור לדרוש לימוד — Dan Studio