ממשק יכול להיות אלגנטי ומדויק מבחינה טכנית, ובכל זאת להשאיר תחושת חוסר כיוון: לא ברור במה להסתכל, מה לעשות או מדוע האלמנטים נמצאים שם. הבעיה הזו מתחילה לעיתים עוד לפני שהמסך מעוצב.
הצורה נעשית נכונה כשהיא יודעת איזה רגע היא מארגנת.
מסך הוא רגע, לא אוסף רכיבים
דף בית, חיפוש, תשלום ולוח בקרה אינם מבקשים מאדם את אותו הדבר. אחד יוצר הבנה ראשונית; אחר מרגיע לפני התחייבות; ואחר הופך עדיפות לגלויה. אותם רכיבים יכולים להופיע בכל אחד מהם, אך לא לשאת את אותו משקל.
הכוונה הופכת למסנן
לפני שבוחרים מראה, צריך להגדיר מה האדם אמור להבין, להרגיש ולהחליט כאן. הכוונה הזו יוצרת היררכיה, מסירה הסחות דעת ונותנת סיבה לכל פרט. היא אינה מגבילה יצירתיות; היא נותנת לה כיוון.
לא להטיל את הסדר על המשתמש
דף עשוי להיראות שלם משום שהוא צובר אפשרויות, הוכחות, אפקטים וקריאות לפעולה. אבל אם המבקר עדיין צריך לבנות בעצמו את סדר הדברים, הממשק העביר אליו את העבודה שלו. קומפוזיציה טובה הופכת את הצעד הבא לברור יותר בלי הסברים ארוכים.
ב־Dan Studio, החלטה חזותית צריכה גם להבהיר כוונה. העקביות השקטה הזו היא שגורמת למוצר להרגיש מובן מעצמו.
להבהיר חוויה